הכרעת דין בתיק עמ"א 22761-02-12

נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין חנייה אסורה בניגוד לתמרור, עבירה לפי סעיף 4 לחוק העזר לאזור (העמדת רכב וחנייתו), התשס"ז-2006 (להלן: " חוק העזר").

על פי כתב האישום, ביום 22.2.11 בשעה 08:32, ברחוב האיכרים 7 בתחום המועצה המקומית אזור, חנה הרכב במקום שבו נאסרה חנייה והאיסור מסומן על ידי תמרור.

הקנס בגין העבירה כמפורט בדו"ח, עומד על סך של 250 ש"ח.

בישיבת ההקראה טען הנאשם, כי מדובר בשטח חמרה בוצית אשר אינו מסומן בכחול לבן, או כמגרש חנייה מוסדר, ואשר אין תמרור האוסר את החניה בו.

מנגד טענה המאשימה, כי השטח בו החנה הנאשם את רכבו, הוא אמנם שטח כורכר שאינו סלול, אך הוסדר כמגרש חנייה באמצעות שני תמרורים זהים, אשר הוצבו בשני צדי הכניסה למגרש, בהם נכתב באופן מפורש כי החניה מותרת רק לכלי רכב בעלי תו חניה אזורי.

בדיון מיום 23.9.12 העיד מר שלום לוי, המפקח אשר רשם את הדו"ח לנאשם. המפקח העיד כי רכבו של הנאשם חנה במגרש הנצפה בתמונה ת/2.

בתמונה ת/2 נראית הכניסה למגרש, ומשני צדדיה מוצבים שני תמרורים זהים, הקובעים כי המגרש מהווה מקום חניה מוסדר שמותרת בו החניה (תמרורים אשר מספרם 626 כקבוע בחלק 6 לתוספת להודעת התעבורה (קביעת לוח תמרורים), תשע"א-2010 (להלן: " הודעת התעבורה")), ומתחת ובצמוד לתמרורים אלו מצוי תמרור נוסף המשלים את הוראת התמרור המתיר את החניה, בו מצוין כי "החניה מותרת רק לכלי רכב בעלי תו חניה אזורי".

הנאשם מנגד, העיד שהרכבים החונים במגרש "זרוקים בשטח", שאין סימונים במקום ושלא מדובר במגרש חנייה. לתמיכה בטענתו צירף שתי תמונות של המקום אשר סומנו נ/1 ונ/2.

בתמונה נ/1 רואים חלק מהמגרש בו חונות מספר מכוניות, ובתמונה נ/2 רואים מכונית אחת חונה בחלק מהמגרש.

יודגש כי הנאשם אינו חולק על העובדות לפיהן החנה את רכבו במגרש הכורכר כאשר אין  ברשותו תו חניה אזורי, אלא טענתו היא, כי המגרש אינו מסומן בתמרור. דע עקא, התמונות שצירף הנאשם אינן מראות את הכניסה למגרש אלא את חלקו בלבד. אכן בתמונות הנאשם לא רואים תמרור כלשהו - אולם לא ניתן ללמוד מהן דבר על טענתו - שהרי הנאשם לא צילם את הכניסה למגרש בה, לטענת המאשימה, הוצבו התמרורים.

מנגד, בתמונות שצירפה המאשימה, רואים בבירור את הכניסה למגרש כמו גם את התמרורים המורים על הגבלת החניה לבעלי תו חניה אזורי בלבד.

לפיכך אין בתמונות שצילם הנאשם כדי לסייע לו בהגנתו.

יובהר כי על פי סעיף 13 לחוק העזר, הרשות המקומית מחויבת לציין כל מקום חניה וכל איסור או הגבלה על החניה על ידי תמרור מתאים, בהתאם ללוח התמרורים שבהודעת התעבורה.

במקרה דנן, הרשות המקומית הציבה את תמרור מס' 626 כאמור.

בהתאם להודעת התעבורה, תמרור זה מתיר את החניה במקום בו הוא מוצב, זולת אם צוין מתחת לתמרור סוג כלי רכב - אז מותרת החניה לכלי הרכב מהסוג המצוין בלבד.

כמו כן, צירפה הרשות המקומית לתמרור 626 תמרור נוסף המתיר את החניה לכלי רכב בעלי תו חניה אזורי בלבד. תמרור זה מוגדר בהודעת התעבורה כ"תמרור למסר מחייב שלגביו אין תמרור בלוח התמרורים" (תמרור מס' 439). אם הוצב תמרור זה מתחת על פי ובצמוד לתמרור אחר - יחול האמור בו בתוספת לתמרור שמעליו ובצמוד לו  (יצוין כי על פי הגדרת תוקף תמרור 626 אין חובה לסמן את האזור בכחול-לבן או סימון אחר).

הנאשם, אפוא, חנה במקום באופן המנוגד לתמרור.

בהתאם לאמור לעיל היה מקום להרשיע את הנאשם, אלא, שהסעיף הנקוב בכתב האישום אינו הסעיף המתאים לעבירה.

סעיף 4 לחוק העזר, הוא סעיף האישום, דן במקום שנאסר לחניית כלי רכב על פי תמרור ספציפי שמשמעו כי החניית כלי רכב במקום אסורה.